טיפול בדיכאון

דיכאון מתבטא לרוב במצב רוח ירוד (או ריקנות והשטחה רגשית), אובדן ענין והנאה מפעילויות שהיו בעבר מהנות, הפרעות בשינה ובתיאבון, חוסר אנרגיה ומוטיבציה, ירידה בריכוז ובזיכרון, מחשבות שליליות על העולם (פסימיות), על העצמי (ביקורת עצמית, ערך עצמי ירוד), על העבר (אשמה) ועל העתיד (ייאוש).

דפוסים אלה נרחבים ומתמשכים לפחות שבועיים ולפעמים גם חודשים ארוכים, ומתבטאים לרוב (אך לא תמיד) בירידה בתפקוד. לעיתים מתלווה לדיכאון גם אובדן טעם לחיים עד כדי מחשבות אובדניות (מחשבות לפגוע בעצמך). במקרה של מחשבות אובדניות חשוב להתייעץ בהקדם עם איש מקצוע (רופא משפחה, פסיכיאטר, פסיכולוג), ובמקרה חירום אף להגיע לחדר למיון.

הדיכאון שכיח מאוד (15-20% מהאוכלוסייה), אצל נשים יותר מאשר גברים ויכול להתפרץ בכל גיל. סימפטומים של דיכאון יכולים להופיע כביטוי למצבם נפשיים שונים (כגון הפרעה דו-קוטבית, הפרעת הסתגלות, דיכאון פסיכוטי, PTSD, דיסתימיה, דיכאון אחרי לידה) שהטיפול בהן שונה, ולכן חשוב להבין היטב את התמונה המלאה.

שלושת הגישות המרכזיות לטיפול בדיכאון הינן טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול דינאמי וטיפול תרופתי, ולעיתים יש לשלב ביניהן.