טיפול בחרדה

חרדה היא שם כולל לביטויים שונים של מצוקה נפשית, הקשורים בתפיסה של סכנה (מחשבה שמשהו רע עומד לקרות). לחרדה ביטויים פיזיולוגיים, רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים:

מבחינה פיזיולוגית, הגוף מגיב בתגובת חירום שיכולה להתבטא בדופק מואץ, נשימה מהירה, סחרחורת, הזעה, רעד, כאבי בטן, כאבי ראש, חולשה ועוד.

מבחינה רגשית ישנה חוויה של פחד/אימה/בהלה, חוסר שקט, חוסר אונים, מתח, או עצבנות.

מבחינה קוגניטיבית יש עיסוק רב ובלתי נשלט במחשבות על איומים וסכנות ממשיים או דמיוניים, תוך נטייה לחשיבה קטסטרופלית.

הביטוי ההתנהגותי המרכזי של חרדה הינו הימנעות ממצבים שעלולים לעורר את תגובת החרדה (חרדה מלהרגיש חרדה).

הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של מצוקה נפשית ושכיחותו גבוהה (כ 20% מהאוכלוסייה לאורך החיים). הפרעות החרדה הנפוצות הן הפרעת חרדה מוכללת (GAD), הפרעת פאניקה ואגורפוביה (פחד משהות במקומות ציבוריים), פוביה ספציפית (למשל מחרקים, ממעליות, מנהיגה) וחרדה חברתית.

הפרעות חרדה גורמות למצוקה רבה, ולצמצום החופש לחיות את החיים כפי שהיינו רוצים.

שלושת הגישות המרכזיות לטיפול בחרדה הינן טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול דינאמי וטיפול תרופתי, ולעיתים יש לשלב ביניהן.